עבירת חטיפה היא אחת העבירות החמורות ביותר בחוק העונשין הישראלי. עבירה זו, מהווה פגיעה ישירה וקשה בחירותו של הפרט, שלילת זכויות יסוד, ועלולה להותיר צלקות נפשיות עמוקות אצל קורבנותיה. לא בכדי, בשל חומרת העבירה, המחוקק קבע עונשי מאסר ממושכים בגין עבירה זו, הנעים בין 10 ל-20 שנות מאסר. בכתבה הבאה, עו"ד ברוך גדע מסביר כל מה שחשוב לדעת על עבירת חטיפה.
עבירת חטיפה לפי סעיף 369 לחוק העונשין:
עבירת החטיפה מעוגנת בחוק העונשין, תשל"ז-1977, תחת הכותרת "פגיעה בחירות". ההגדרה הבסיסית של העבירה מופיעה בסעיף 369 לחוק:
"הכופה אדם בכוח או באיומים או מפתהו באמצעי תרמית ללכת מן המקום שהוא נמצא בו, הרי זו חטיפה, ודינו – מאסר עשר שנים."
מהגדרה זו ניתן לחלץ שני מקרים מרכזיים של חטיפה:
חטיפה בכוח: לקיחה בכפייה של אדם תוך שימוש בכוח או באיומים.
חטיפה במרמה: פיתוי של האדם לשנות את מקומו באמצעות תרמית.
יסודות עבירת החטיפה
כדי להרשיע אדם בעבירת חטיפה, על התביעה להוכיח מעבר לכל ספק סביר את קיומם של שני יסודות:
היסוד העובדתי:
הנאשם אילץ את הקורבן, תוך שימוש בכוח, איומים או תרמית.
הקורבן נאלץ לעזוב את המקום בו הוא נמצא בניגוד לרצונו.
היסוד הנפשי:
לנאשם הייתה מודעות לרכיבי היסוד העובדתי של העבירה.
הנאשם היה מודע לנסיבות הקבועות בהגדרת העבירה.
חשוב לציין כי עבירת החטיפה מוגדרת כעבירה התנהגותית. משמעות הדבר היא שאדם יכול להיות מואשם בעבירה גם אם מעשיו לא הובילו בפועל לחטיפת הקורבן.
סוגים של עבירות חטיפה
חוק העונשין מגדיר מספר סוגים של עבירות חטיפה, כל אחת עם מאפיינים ועונשים ייחודיים:
חטיפה "כללית" (סעיף 369): כמצוטט לעיל, העונש המרבי הוא 10 שנות מאסר.
הוצאה אל מעבר לגבולות המדינה (סעיף 370 לחוק העונשין):
"המוציא אדם אל מעבר לגבולות המדינה שבה שוהה אותו אדם בלי הסכמתו שלו עצמו או של המורשה כחוק להסכים בשבילו, דינו – מאסר עשר שנים."
חטיפה ממשמורת (סעיף 373 לחוק העונשין):
"(א) המוציא, במעשה או בפיתוי, קטין שלא מלאו לו שש עשרה שנים או אדם שאינו שפוי בדעתו, ממשמורתו של אפוטרופוסם על פי דין בלי הסכמת האפוטרופוס, דינו – מאסר עשרים שנים.
(ב) העושה כאמור בסעיף קטן (א) כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח, דינו – מאסר עולם ועונש זה בלבד."
חטיפה לשם חבלה חמורה (סעיף 374 לחוק העונשין):
"החוטף אדם כדי שיהיה נתון לחבלה חמורה והחוטף אדם בידיעה שהנחטף יהיה נתון במצב כאמור, דינם – מאסר עשרים שנים."
חטיפה לשם מטרות סחר בבני אדם (סעיף 374א לחוק העונשין):
"החוטף אדם לשם מטרה מהמטרות המנויות בסעיף 377א(א) או כדי להעמידו בכך באחת מהסכנות המנויות באותו סעיף, דינו – מאסר עשרים שנים."
הסתרת חטוף (סעיף 375 לחוק העונשין):
"המסתיר או כולא אדם באיסור בידיעה שהוא נחטף, דינו כאילו חטף את האדם באותה כוונה, ידיעה או מטרה שהיו לו בהסתרת האדם או בכליאתו."
חטיפה לשם כליאה (סעיף 371 לחוק העונשין):
"החוטף אדם בכוונה שייכלא שלא כחוק, דינו – מאסר עשרים שנים."
חטיפה לשם רצח או סחיטה (סעיף 372 לחוק העונשין):
"חוטף אדם כדי לרצחו או כדי להעמידו בסכנת רצח, או חוטף אדם כדי לסחוט או לאיים, דינו – מאסר עשרים שנים."
ניסיון חטיפה
חשוב להדגיש כי גם ניסיון חטיפה שלא צלח נחשב לעבירה חמורה. על פי סעיף 34ד לחוק העונשין:
"מלבד אם נאמר בחיקוק או משתמע ממנו אחרת, כל דין החל על הביצוע העיקרי של העבירה המושלמת חל גם על נסיון, שידול, נסיון לשידול או סיוע, לאותה עבירה."
מכאן נובע, כי העונש על עבירת הניסיון זהה לעונש על העבירה המוגמרת. במילים אחרות: אם אדם ניסה לחטוף והחטיפה לא יצאה לפועל, אזי העונש זהה. יחד עם זאת, בפרקטיקה בתי המשפט גוזרים עונשים קלים יותר על עבירת הניסיון אף מבלי שהדבר מצוין בגזר הדין.
עבירות נלוות
חוק העונשין מגדיר גם עבירות נלוות שעשויות להתרחש במקרים של חטיפה:
החזקה בתנאי עבדות (סעיף 375א לחוק העונשין):
"(א) המחזיק אדם בתנאי עבדות לצורכי עבודה או שירותים לרבות שירותי מין, דינו – מאסר שש עשרה שנים.
(ב) נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בקטין, דינו של עובר העבירה – מאסר עשרים שנים."
עבודת כפיה (סעיף 376 לחוק העונשין):
"הכופה שלא כדין אדם לעבוד, תוך שימוש בכוח או באמצעי לחץ אחר או תוך איום באחד מאלה, או בהסכמה שהושגה בתרמית, והכל בין בתמורה ובין שלא בתמורה – דינו מאסר שבע שנים."
התייחסות בית המשפט העליון לעבירת חטיפה
בע"פ 7356/00 סימה פרחאת נ' מדינת ישראל, בית המשפט העליון דן בהיבטים שונים של עבירת החטיפה. במקרה זה, המערערת הורשעה בבית המשפט המחוזי בעבירה של חטיפה לשם חבלה ובעבירות נוספות.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור באופן חלקי, ביטל את ההרשעה בעבירה לפי סעיף 374 (חטיפה לשם חבלה חמורה) והרשיע את המערערת בעבירת חטיפה "רגילה". פסק דין זה מדגיש את החשיבות של הוכחת היסוד הנפשי הספציפי בעבירות החטיפה המיוחדות.
מהם השיקולים שבית המשפט לוקח בחשבון בעת גזירת עונשו של הנאשם?
בתי המשפט מתחשבים במספר גורמים בעת גזירת הדין בעבירות חטיפה:
אופן ביצוע החטיפה
האמצעים שבהם בוצעה החטיפה
מידת האלימות שננקטה במהלך החטיפה
משך זמן החטיפה
קיומן של עבירות נלוות (כגון איומים או תקיפה)
נסיבות אישיות של הנאשם
לחצו כאן למידע נוסף על שיקולי הענישה בפלילים
מעצר עד תום ההליכים בכל הנוגע לעבירת חטיפה:
בתיקים הנוגעים לעבירות חטיפה, בתי המשפט נוטים להחמיר בשאלת המעצר עד תום ההליכים. זאת מתוך הכרה בחומרתה הרבה של העבירה ובסיכון שהיא מציבה לשלום הציבור. בדרך כלל, כאשר קיימות ראיות לכאורה המבססות את אשמת הנאשם בעבירת חטיפה, ובהיעדר חלופת מעצר הולמת, בתי המשפט ייטו להורות על מעצר עד תום ההליכים. הדבר נובע מהחשש למסוכנות הנאשם, מהרצון להגן על קורבנות פוטנציאליים, ומהצורך להבטיח את התייצבות הנאשם למשפט. עם זאת, כל מקרה נבחן לגופו, תוך התחשבות בנסיבות הספציפיות, כגון חומרת המעשה, נסיבותיו האישיות של הנאשם, והאפשרות לקיומה של חלופת מעצר אפקטיבית.
הוגש נגדך כתב אישום על חטיפה? קיבלת זימון לחקירה במשטרה בגין עבירה זו?
עבירת החטיפה היא עבירה חמורה המהווה פגיעה קשה בזכויות היסוד של האדם. המחוקק והפסיקה מתייחסים אליה בחומרה רבה, כפי שמשתקף בעונשי המאסר הממושכים הקבועים בחוק. ההבנה המעמיקה של יסודות העבירה, סוגיה השונים, והשיקולים בענישה חיונית הן לאנשי מקצוע בתחום המשפט והן לציבור הרחב. לכן, אם הוגש נגדך כתב אישום על עבירת חטיפה, עליך לפנות מיד לעורך דין המתמחה בעבירות אלימות חמורות. ייצוג משפטי מקצועי עשוי להוות את ההבדל בין הרשעה לזיכוי, בין מעצר עד תום ההליכים לשחרור בתנאים מגבילים, או בין עונש מאסר ממושך לעונש מקל יותר. אם הוגש נגדך או נגד אדום קרוב אליך כתב אישום על עבירת חטיפה או זומנת לחקירה במשטרה בחשד לביצוע חטיפה, אל תתמודד עם זה לבד. פנה כעת לעורך דין מומחה בתחום, בעל ניסיון רב בדין הפלילי ואחוזי הצלחה גבוהים במיוחד בעבירות חמורות כגון חטיפה. משרדנו זמין עבורך 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע (לא בשבת), כדי לספק לך את הייעוץ והייצוג המשפטי הטוב ביותר. אל תסכן את חירותך ועתידך - צור קשר כעת בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ואנו נחזור אליך בהקדם האפשרי.