עבירת השוחד הינה עבירה חמורה. לא בכדי, קבע המחוקק עונש של עד עשר שנות מאסר לצד עבירה זו. בהתאם לעמדת המחוקק, גם בתי המשפט רואים בחומרה במי שנותן שוחד ועוד יותר בעובד ציבור אשל מועל באמון שניתן בו, מנצל את מעמדו ומבצע פעולה בעבור קבלת שוחד.
עבירת השוחד - לשון החוק
עבירת השוחד מעוגנת בסעיפים 290-291 לחוק העונשין בזו הלשון:
(א) עובד הציבור הלוקח שוחד בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר עשר שנים או קנס שהוא אחד מאלה, הגבוה מבניהם:
(1) פי חמישה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד – פי עשרה מהקנס האמור בסעיף 61(א) (4);
(2) פי ארבעה משווי טובת ההנאה שהשיג או שהתכוון להשיג על ידי העבירה.
(ב) בסעיף זה, "עובד הציבור" – לרבות עובד של תאגיד המספק שירות לציבור. נותן שוחד לעובד הציבור כהגדרתו בסעיף 290(ב) בעד פעולה הקשורה בתפקידו, דינו – מאסר שבע שנים או קנס כאמור בסעיף 290 (א)".
כפי שניתן לראות, דינו של מקבל השוחד חמור יותר מנותן השוחד. הסיבה לכך נעוצה בעובדה כי על עובד הציבור חלה מידת אמון מוגברת, בשל מעמדו ותפקידו. עם זאת, חשוב לציין שגם נותן השוחד נחשב כמי שמבצע עבירה פלילית חמורה, אשר העונש הקבוע לצד הינו עד שבע שנות מאסר.
מי נחשב לעובד ציבור?
סעיף 34 כד לחוק העונשין מגדיר מי נחשב לעובד ציבור:
(1) עובד המדינה, לרבות חייל כמשמעותו בחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955;
(2) עובד רשות מקומית או רשות חינוך מקומית;
(3) עובד מועצה דתית;
(4) עובד המוסד לביטוח לאומי;
(5) עובד בנק ישראל;
(6) עובד ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית לארץ ישראל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל, לרבות חבר מועצה או הנהלה במוסדות אלה;
(7) עובד לשכת שירות התעסוקה;
(8) עובד מפעל, מוסד, קרן או גוף אחר שהממשלה משתתפת בהנהלתם, לרבות חבר מועצה או הנהלה בגופים אלה;
(9) בורר;
(10) נושא משרה או תפקיד על פי חיקוק, בין במינוי, בין בבחירה ובין בהסכם, אף אם איננו אחד מעובדי הציבור המנויים בפסקאות (1) עד (9);
(11) דירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית, בחברה בת ממשלתית או בחברה מעורבת, כמשמעותן בחוק החברות הממשלתיות, תשל"ה–1975, וכן עובד של חברה כאמור או אדם המועסק בשירותה;
עבירת השוחד במדינת ישראל
לאור פרשיות שוחד ושחיתות שלטונית הצצות חדשות לבקרים במדינת ישראל, בשנת 2010 בוצע תיקון לחוק העונשין, אשר במסגרתו הוחמר עונשו המרבי של מקבל השוחד משבע שנות מאסר לעשר שנות מאסר. בהתאם לכך, העונש המרבי לנותן השוחד הוכפל משלוש וחצי שנות מאסר, לשבע שנות מאסר.
מדיניות הפרקליטות בנוגע לעבירת השוחד
בדומה לעמדת המחוקק, גם הפרקליטות רואה בחומרה רבה בעבירת השוחד. בהנחיית פרקליט המדינה מספר 9.15 שכותרתה "החמרת מדיניות הענישה בעבירות שוחד" נאמר: "החמרת עונש המאסר מבטאת את חומרת עבירות השוחד, שהינה עבירת השחיתות המצויה במקום הגבוה ביותר במדרג החומרה".
זומנת לחקירה בחשד לעבירת שוחד? הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת שוחד?
יש ליצור קשר עם עורך דין פלילי ללא דיחוי. ייעוץ לפני חקירה עשוי לשנות את תוצאת ההליך בצורה משמעותית. כמו כן, עורך דין פלילי ידע להסביר לך מהן הזכויות שלך במהלך החקירה ואף עשוי להביא לסגירת התיק כנגדך. עבירת השוחד נחשבת לעבירה מסוג "צווארון לבן". בדרך כלל, מי שנחשד בביצוע עבירה זו צפוי לקבל מכתב יידוע ובהמשך כתב חשדות. על כל פנים, אין לוותר על זכות השימוע. במסגרת השימוע, ניתן יהיה לשנות את סעיפי החיקוק לקולא, ואף לשכנע את התביעה מהגשת כתב אישום נגדך. אם כבר הוגש נגדך כתב אישום, פנה לעורך דין פלילי לייעוץ משפטי על מנת לבחון מהי האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר בה יש לפעול בתיק. משרדנו מספק ייעוץ וייצוג משפטי לחשודים ונאשמים בעבירות צווארון לבן בכלל ובעבירת שוחד בפרט.
אם זומנת לחקירה או הוגש נגדך כתב אישום בגין עבירת שוחד, פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.
משרדנו מתחייב להקצות את כל המשאבים העומדים לרשותו על מנת להשיג עבורך את התוצאה הטובה ביותר.