מאסר עולם

מאסר עולם

מאסר עולם נחשב לעונש החמור ביותר בישראל, למעט עונש המוות שהוטל במקרים נדירים ביותר בהיסטוריה של המדינה. עונש זה מעורר שאלות רבות לגבי משמעותו, משכו והאפשרות לקצוב אותו. בכתבה שלפניכם, עורך דין ברוך גדע מסביר כל מה שחשוב לדעת בנושא מאסר עולם בישראל, נבחן את העבירות בגינן הוא מוטל וההליכים המאפשרים את קציבתו.

מאסר עולם בישראל - כמה שנים?

מאסר עולם, כפי שמשתמע משמו, הוא עונש מאסר שנועד להימשך עד יום מותו של הנידון. מטרתו העיקרית היא להרתיע את הציבור מביצוע עבירות חמורות ולגמול לנאשם על מעשים בלתי נסלחים. בישראל, בניגוד למדינות מסוימות כמו ארצות הברית, אין אפשרות לגזור מאסר עולם ללא אפשרות לחנינה או שחרור מוקדם.

חשוב להבין כי מאסר עולם בישראל אינו רק עונש, אלא גם מסר חברתי המשקף את הערכים והנורמות של החברה הישראלית. עונש מאסר עולם מבטא את הגינוי החריף ביותר שהחברה יכולה להביע כלפי מעשים פליליים חמורים במיוחד.

עבירות שבגינן יוטל עונש מאסר עולם

חוק העונשין מגדיר מספר עבירות חמורות שעונשן מאסר עולם:

1. רצח בנסיבות מחמירות

2. פגיעה בריבונות המדינה

3. גרימת מלחמה מתוך כוונה לסייע לאויב

4. סיוע לאויב במהלך מלחמה

5. מרידה במדינה בכוונה לסייע לאויב

6. עבירות ריגול חמורות

7. פגיעה ביחסי חוץ של המדינה

8. עבירות לפי חוק עשיית דין בנאצים ועוזריהם

כפי שניתן לראות, רוב העבירות הנושאות עונש מאסר עולם קשורות לפגיעה במדינה, בשלמותה או בביטחונה. זאת, לצד העבירה החמורה ביותר כנגד הפרט - רצח בנסיבות מחמירות.

הטלת מספר מאסרי עולם

בהתאם לחוק, ניתן להטיל על נאשם מספר מאסרי עולם. בדרך כלל, הטלת מספר מאסרי עולם מתבצעת במקרים של הרשעה במספר מעשי רצח. הטלת מספר מאסרי עולם משפיעה משמעותית על האפשרות לקצוב את העונש בעתיד. כך למשל, במקרה של שני מאסרי עולם או יותר, הזמן המינימלי שצריך לחלוף לפני שניתן לדון בקציבת העונש הוא 15 שנים, לעומת 7 שנים במקרה של מאסר עולם בודד.

קציבת עונש מאסר עולם

למרות שמאסר עולם נועד להימשך עד סוף חייו של הנידון, החוק מאפשר את קציבתו. חוק יסוד: נשיא המדינה מעניק לנשיא את הסמכות לקצוב עונשי מאסר עולם. לאורך השנים, נשיאי ישראל קצבו מאסרי עולם לתקופות שנעו בין 20 ל-25 שנים.

תהליך הקציבה מעורר דיון ציבורי נרחב. מצד אחד, יש הטוענים כי קציבת מאסר עולם פוגעת בהרתעה ומקלה יתר על המידה עם פושעים שביצעו את הפשעים החמורים ביותר. מצד שני, תומכי הקציבה טוענים כי היא מאפשרת לחברה להביע רחמים ולתת הזדמנות שנייה לאלו שהשתקמו והוכיחו חרטה כנה.

ועדת השחרורים המיוחדת

מלבד סמכות הנשיא, קיימת בישראל ועדת שחרורים מיוחדת לאסירי עולם. אסיר עולם רשאי לפנות לוועדה זו, כאשר הוועדה מוסמכת להמליץ לנשיא על הקלות בעונש, שחרור על תנאי, או קציבת העונש.

הוועדה שוקלת מספר גורמים בבואה להחליט:

1. הסיכון הצפוי משחרור האסיר

2. חומרת העבירה ונסיבותיה

3. השפעת השחרור על משפחת האסיר, הקהילה ושכניו

4. עמדת משפחת הקורבן והסיכון לשלומה
   

5. סיכויי שיקום האסיר

6. נסיבותיו האישיות של האסיר

7. התנהגות במהלך המאסר

חשוב לציין כי הוועדה יכולה להתכנס רק לאחר שחלפו 7 שנים מתחילת המאסר, או 15 שנים במקרה של שני מאסרי עולם או יותר. כמו כן, הוועדה רשאית להמליץ על קציבת עונש שלא יפחת מ-30 שנה.

עבודת הוועדה מורכבת ורגישה. היא נדרשת לאזן בין שיקולי ענישה והרתעה לבין שיקולי שיקום ורחמים. הוועדה מסתמכת על חוות דעת מקצועיות, דוחות התנהגות מבית הכלא, ולעתים אף על עדויות של קרובי משפחה של הקורבן או של האסיר.

שיקולי נשיא המדינה בקציבת עונש מאסר עולם

בעוד שמערכת המשפט פועלת משיקולי צדק, הרתעה, שיקום וענישה, נשיא המדינה פועל בעיקר משיקולי רחמים וחסד. חשוב להדגיש כי הנשיא אינו מהווה ערכאת ערעור, ולכן הפניות אליו צריכות להתאים לאופי מוסד הנשיאות.

לסיכום

מאסר עולם בישראל הוא עונש חמור ביותר, אך לא בהכרח סופי. מערכת המשפט מאפשרת, במקרים מסוימים ותחת תנאים מוגדרים, לקצוב את העונש ולאפשר לאסירי עולם לשוב לחברה. עם זאת, מדובר בתהליך מורכב אשר דורש בחינה מעמיקה של נסיבות המקרה, התנהגות האסיר, והשלכות אפשריות של שחרורו.

חשוב להדגיש כי כל מקרה נבחן לגופו, וההחלטה על קציבת מאסר עולם היא תמיד תוצאה של הליך מורכב הכולל שיקולים רבים. לכן, מומלץ תמיד להיעזר בשירותיו של עורך דין פלילי מנוסה בתחום, שיכול לסייע בניווט ההליך המורכב ובהצגת הטיעונים הרלוונטיים בפני הגורמים המוסמכים.