סגירת תיק מחוסר ראיות הינה אחת מהאפשרויות העומדות בפני רשויות התביעה בעת בחינת תיק החקירה. עילת סגירה זו, מעוגנת בסעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי תשמ"ב-1982, ומשמעותה הפסקת ההליך הפלילי כאשר אין מספיק ראיות להעמדה לדין של החשוד. זוהי אחת משלוש אפשרויות לסגירת תיק פלילי, כאשר האחרות הן "נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין" והעדר אשמה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות הנושא ומפרט את ההיבטים השונים של סגירת תיק מחוסר ראיות ואת השלכות עילת הסגירה על החשוד בביצוע העבירה.
סגירת תיק מחוסר ראיות – מהן עילות הסגירה:
בתום חקירת המשטרה, התיק מועבר לבחינה של התביעה או הפרקליטות, אשר מחליטים על המשך ההליך. ככל שהתביעה סבורה שאין די ראיות, אזי עליה לסגור את תיק בעילה של חוסר ראיות. החוק מונה מספר עילות סגירה:
חוסר ראיות: כשאין מספיק ראיות להוכחת אשמה מעבר לכל ספק סביר.
נסיבות העניין בכללותן אינן מתאימות להעמדה לדין: כאשר ישנן ראיות אולם שנסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין. עילה זו הוגדרה עד לפני מספר שנים כחוסר עניין לציבור.
העדר אשמה: כשלא נמצאו ראיות המקימות חשד פלילי כלל.
הסדר מותנה: הסכם משפטי בין התביעה לחשוד אשר במסגרתו החשוד מודה בביצוע העבירה והתיק נגדו נסגר בכפוף לקיומם של התנאים בהסדר. לחצו כאן לקריאה נוספת אודות הליך של הסדר מותנה.
מתי ייסגר תיק בחוסר ראיות?
החלטה לסגור תיק מחוסר ראיות מתקבלת במספר מצבים. ראשית, כאשר הראיות הקיימות אינן מספיקות להרשעה מעבר לכל ספק סביר. שנית, במקרים בהם יש ראיות מסוימות, אך הן אינן חזקות מספיק להגשת כתב אישום. כמו כן, כאשר קיים ספק סביר באשר לאשמתו של החשוד, או כאשר התגלו פגמים מהותיים בהליך החקירה שמחלישים את הראיות.
על פי הנחיית פרקליט המדינה, תובע צריך לבחון את מידת הסבירות שהחשוד ביצע את העבירה המיוחסת לו. ההנחיה מציעה כלי עזר בצורת סקאלה: אם עוצמת הראיות היא 2 ומטה (על סקאלה של 0-10), ייסגר התיק בעילה של העדר אשמה. אם עוצמת הראיות היא מעל 2, ייסגר התיק בעילה של "חוסר ראיות".
מה ההשלכות של סגירת תיק מחוסר ראיות?
השלכות של סגירת תיק פלילי מחוסר ראיות הן משמעותיות. אמנם היא מונעת העמדה לדין, אך עדיין עלולה להשפיע על חייו של החשוד. הרישום המשטרתי נשמר למשך תקופה מוגדרת, בדרך כלל 7 שנים, ונגיש לגורמים מורשים כמו המשטרה, שב"כ, ומשרדי ממשלה מסוימים. השפעה זו יכולה להתבטא בתחומי תעסוקה, קבלת רישיונות מקצועיים, ואף בהשפעה חברתית ואישית.
מה ההבדל בין סגירת תיק מחוסר ראיות לחוסר אשמה?
ההבדל בין סגירת תיק מחוסר ראיות לסגירה מחוסר אשמה הוא משמעותי ובעל השלכות מרחיקות לכת. סגירה מחוסר אשמה מנקה את החשוד לחלוטין מכל חשד ומוחקת את הרישום מהמרשם המשטרתי. משמעות הדבר היא שאין לכך השפעה על עתידו של החשוד מבחינה משפטית או תעסוקתית. לעומת זאת, סגירה מחוסר ראיות משאירה "כתם" מסוים על החשוד, כאשר הרישום נשאר במרשם המשטרתי לתקופה מוגדרת. מצב זה עלול להשפיע על אפשרויות תעסוקה עתידיות ועל היבטים אחרים בחייו של החשוד, במיוחד במקרים הדורשים בדיקת רקע מעמיקה וכן בקבלת רישיון נשק.
שינוי עילת סגירה
החוק מעניק לחשוד את הזכות לבקש שינוי של עילת סגירת התיק. זכות זו מעוגנת בסעיף 62(ב) לחוק סדר הדין הפלילי. בקשה לשינוי עילת הסגירה כולל מספר שלבים:
צילום חומרי החקירה.
הגשת בקשה מנומקת בכתב לתובע שסגר את התיק.
בחינה מחודשת של חומר הראיות והנימוקים על ידי התביעה.
קבלת החלטה על ידי התביעה האם לשנות את עילת הסגירה.
אפשרות הגשת ערר במקרה של דחיית הבקשה.
נימוקים אפשריים לשינוי עילת הסגירה כוללים מחדלי בחקירה שהשפיעו המסד הראייתי, גילוי ראיות חדשות לאחר סגירת התיק, או טענה לטעות משפטית בהערכת הראיות הקיימות.
סגירת תיק פלילי על ידי עורך דין פלילי מנוסה
סגירת תיק פלילי דורשת ייצוג משפטי מקצועי. עורך דין פלילי מנוסה יכול לסייע בהערכת קבילות הראיות ומשקלן, זיהוי חולשות בתיק ועוד התביעה במטרה לשכנע אותה לסגור את התיק מחוסר אשמה. כמו כן, עורך הדין יכול לסייע בהגשת בקשות מנומקות לשינוי עילת הסגירה ולספק ייעוץ מקיף לגבי ההשלכות וההמלצות להתנהלות עתידית.
שוקלים להגיש בקשה לשינוי עילת סגירת תיק? עו"ד ברוך גדע מתמחה בשינוי עילת סגירה מחוסר ראיות לחוסר אשמה
משרדנו, בהובלת עו"ד ברוך גדע, מוכר כבעל שיעורי הצלחה גבוהים בתחום שינוי עילות סגירה של תיקים פליליים. אנו מתמחים בהגשת בקשות לשינוי עילת סגירת תיק מחוסר ראיות לחוסר אשמה, וכן בהליכים נוספים כגון בקשות חנינה, מחיקת רישום פלילי וביטול רישום משטרתי.
מתלבטים האם להגיש בקשה לשינוי עילת סגירה? אל תהססו לפנות אלינו להתייעצות מקצועית. צרו קשר בטלפון 055-6601981 או השאירו פרטים ונשוב אליכם בהקדם האפשרי.