טענות מקדמיות בהליך הפלילי הן טענות שמועלות מצדו של הנאשם, בדרך כלל באמצעות סניגורו. רבים טועים לחשוב, כי קבלת טענה מקדמית עשויה להוביל לזיכויו של הנאשם, אולם לא כך הדבר. למעשה, אם בית המשפט יקבל את הטענה המקדמית, ייתכנו אחת משלוש אפשרויות: ביטול כתב האישום, העברת הדיון לבית משפט אחר או תיקון כתב האישום. במאמר הבא, עורך דין ברוך גדע מסביר מהן טענות מקדמיות בהליך הפלילי, מה המועד להעלותן וכיצד הן משפיעות על המשך ההליך הפלילי.
טענות מקדמיות בהליך הפלילי – המסגרת החוקית:
הטענות המקדמיות בהליך הפלילי מפורטות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982, ואלו הן:
חוסר סמכות מקומית – טענה זו מועלית כאשר המשפט מתקיים בבית משפט אשר אינו מוסמך מבחינה גיאוגרפית לדון בעבירה. למעט מקרים חריגים (למשל כאשר העבירה בוצעה בחו"ל), המשפט צריך להתנהל באזור השיפוט שבו התבצעה העבירה או באזור השיפוט שבו מתגורר הנאשם. טענה בדבר חוסר סמכות מקומית יש להעלות בתחילת המשפט. סניגור שלא יעלה טענה זו במועד תחילת המשפט, יוכל להעלות טענה זו ברשות בית המשפט בלבד. ככל שבית המשפט יקבל טענת חוסר סמכות מקומית, הדיון יועבר לבית משפט אחר.
חוסר סמכות עניינית – טענה זו יש להעלות כאשר כתב האישום הוגש לבית משפט אשר מבחינה עניינית, אינו מוסמך לדון בעבירה. באופן גורף, ניתן לומר כי בסמכות בית משפט השלום לדון בעבירות שעונשן המרבי הנו עד 7 שנות מאסר, ואילו בתי המשפט המחוזיים דנים ביתר העבירות (למעט חריגים, כגון בעבירות סמים). בדומה לטענת חוסר סמכות מקומית, גם טענת חוסר סמכות עניינית יש להעלות בתחילת המשפט. ככל שטענה זו לא תעלה בתחילת המשפט, ניתן יהיה לטעון אותה ברשות בית המשפט בלבד. התוצאות קבלת חוסר סמכות מקומית הינה העברת הדיון לבית משפט אחר, המוסמך לדון בעבירה.
פגם או פסול בכתב האישום – כאשר המדינה מגישה כתב אישום נגד אזרח, עליה לעמוד במספר קריטריונים הקבועים בחוק. למשל, בכתב האישום יש לציין מהן העובדות המהוות עבירה, מהם סעיפי החיקוק המיוחסים לנאשם ופרטים צורניים נוספים. אי עמידה בפרטים אלה, עשויה להוביל לביטול כתב האישום וזאת מחמת היותו פגום. בדומה לטענות בדבר חוסר סמכות מקומית ועניינית שהוזכרו לעיל, יש לטעון טענה זו בתחילת המשפט. נאשם שלא יטען טענה זו כבר בתחילת המשפט יהיה רשאי להעלותה רק ברשות בית המשפט. בנסיבות מסוימות, בית המשפט יבטל את כתב האישום או יורה על תיקונו.
העובדות המתארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה – זו טענה נדירה יחסית. מדובר במצב בו העובדות שבכתב האישום אינן מהוות עבירה כך שאף אם הנאשם יודה בהן – לא ניתן יהיה להרשיעו. מצב זה מתרחש לעתים נדירות, כאשר כתב האישום מנוסח בצורה שאינה מגלמת עבירה מסוימות או כאשר עבירה מסוימת מתבטלת מספר החוקים. קבלת טענה זו מובילה לביטולו של כתב האישום.
זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום – במילים אחרות "כבר נשפטתי". טענה זו מועלית כאשר אותו אדם נשפט בשל המעשה בעבר. קבלת הטענה תוביל לביטולו של כתב האישום. יודגש כי לסעיף זה יש חריג והוא עבירה שגרמה למותו של אדם. כך למשל, אדם שתקף אדם אחר וגרם לו לחבלות ראש. ייתכן מצב בו אותו אדם יישפט בגין עבירת האלימות ויורשע. אך אם קורבן העבירה בהמשך ימות מפצעיו, ניתן יהיה להעמיד לדין את הנאשם בעבירת המתה – בנוסף לעבירת האלימות שכבר נשפט בגינה.
משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום – טענה זו יש להעלות במקרים בהם הנאשם כבר תלוי ועומד משפט בשל אותו מעשה ועל כן, לא ניתן להעמידו לדין. תוצאת קבלת הטענה: ביטול כתב האישום.
חסינות – לא ניתן להעמיד לדין פלילי אדם שיש לו חסינות. למשל, חסינות לחברי כנסת המוקנית להם בהתאם לחוק חסינות חברי הכנסת, זכויותיהם וחובותיהם, תשי"א-1951.
התיישנות – לא ניתן להעמיד לדין פלילי בגין עבירה שהתיישנה. לחצו כאן להרחבה בנושא התיישנות עבירות פליליות.
חנינה – לא ניתן להעמיד לדין פלילי נאשם אשר קיבל בגין אותו מעשה חנינה מאת נשיא המדינה. בין אם החנינה ניתנה לפני המשפט או במהלכו.
הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית – סעיף זה הנו סעיף סל, אשר טומן בחובו טענות כגון אכיפה בררנית, סוכן מדיח, התמהמהות התביעה בהגשת כתב האישום אשר בעקבותיה נפגעה יכולתו של הנאשם להגן על עצמו. כמו כן, סעיף זה מגלם גם את דוקטרינת "הגנה מן הצדק". בהתאם לסעיף זה, בית המשפט יורה על ביטולו של כתב האישום, אם התנהגותה של הרשות פגעה פגיעה אנושה בזכויותיו של הנאשם.
המועד להעלאת טענות מקדמיות
ככלל, יש להעלות טענות מקדמיות בשלביו המוקדמים של ההליך הפלילי, כלומר במסגרת דיוני ההקראה. יחד עם זאת, ניתן להעלות טענות מקדמיות גם בשלבים מאוחרים יותר. כאן המקום לציין כי טענות שעניינן חוסר סמכות מקומית, חוסר סמכות עניינית ופגם או פסול בכתב האישום יש להעלות בתחילת ההליך, אם לא כן, טענות אלה ישמעו רק ברשות בית המשפט.
הדיון בטענות המקדמיות
בהתאם לסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי, כאשר מועלית טענה מקדמית, בית המשפט רשאי לדחות את הטענה. אם בית המשפט החליט שלא לדחותה, אזי על בית המשפט לאפשר לתביעה להשיב עליה. מרבית הטענות נטענות בעל פה בפני השופט, יחד עם זאת, במקרים מורכבים או בשל יעילות דיונית, לעתים בית המשפט יורה לצדדים להגיש את טענותיהם או עיקרי טיעון בכתב, בנוסף לטיעון בעל פה.
חשיבות הייצוג המשפטי בכל הנוגע להעלאת טענות מקדמיות
העלאת טענות מקדמיות מצריכה עבודה משפטית יסודית ומעמיקה. רק ביכולתו של עורך דין פלילי מנוסה, הבקיא ברזי המשפט הפלילי לטעון טענות אלה, כך שלבסוף יובילו לתוצאה הרצויה. אם הוגש נגדך כתב אישום, פנה עוד למשרדנו על מנת לבחון מהי האסטרטגיה המשפטית הנכונה ביותר בה יש לפעול בתיק.
זכור! ההליך הפלילי אינו עניין של מה בכך. להגשת כתב אישום עלולות להיות השלכות מרחיקות לכת עבורך ועבור הסובבים אותך.
אם הוגש נגדך כתב אישום וברצונך לבחון מהן דרכי הפעולה האפשריות כעת, פנה להתייעצות עם עורך דין ברוך גדע במספר 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.
משרדנו מתחייב להקצות את כלל המשאבים העומדים לרשותו, על מנת להשיג את התוצאה הטובה ביותר עבורך!