הגנה עצמית במשפט הפלילי

אחת מטענות ההגנה הנפוצות בהליך הפלילי הינה טענת הגנה עצמית. טענת זו, מועלית על ידי הנאשם או סניגורו בתיקי אלימות, כאשר לרוב מדובר במקרי תקיפה הדדיים, אך לא רק. באמצעות הגנה זו, הנאשם מבקש להראות כי אף על פי שמעשיו מקיימים את כל יסודותיה של העבירה, הוא פעל כן על מתוך מטרה להתגונן. בדומה ליתר ההגנות המצויות במשפט הפלילי, ככל שבית המשפט יקבל את הטענה, אזי הנאשם יזוכה מאשמה. בכתבה הבאה, עורך דין ברוך גדע מסביר אודות התנאים הקבועים בחוק ובפסיקה בכל הנוגע לסייג הגנה עצמית במשפט הפלילי.

הגנה עצמית במשפט הפלילי – לשון חוק העונשין

טענת הגנה עצמית מעוגנת בסעיף 34י לחוק העונשין, תשל"ז - 1977, אשר קובע כדלקמן:

"לא יישא אדם באחריות פלילית למעשה שהיה דרוש באופן מיידי כדי להדוף תקיפה שלא כדין שנשקפה ממנה סכנה מוחשית של פגיעה בחייו, בחירותו, בגופו או ברכושו, שלו או של זולתו; ואולם, אין אדם פועל תוך הגנה עצמית מקום שהביא בהתנהגותו הפסולה לתקיפה תוך שהוא צופה מראש את אפשרות התפתחות הדברים".

יסודות טענת הגנה עצמית במשפט הפלילי

בדומה ליתר טענות ההגנה שבחוק, על מנת שבית המשפט יקבל את טענת ההגנה העצמית, על הנאשם להראות כי הוא עומד במספר תנאים:

1. מיידיות – על הנאשם להראות כי מעשיו היו נחוצים ודרושים לביצוע בטווח המיידי. כך למשל, תנאי זה לא יתקיים אם לנאשם הייתה אפשרות להימלט מהסיטואציה. בנוסף, תנאי זה לא יתקיים ככל שחלף זמן מרגע התקיפה לתגובתו של הנאשם.

2. המעשה נדרש כדי להדוף תקיפה שלא כדין – על מנת שתנאי זה יתקיים, יש צורך להראות כי מעשיו של הנאשם נעשו כחלק מתגובה לתקיפה שנעשתה שלא כדין. לצורך הדוגמה, תנאי זה לא יתקיים אם הנאשם תקף שוטר או מאבטח שניסה לעצור אותו, היות ולא מדובר בתקיפה שלא כדין.

3. סכנה מוחשית – לפי תנאי זה, על הנאשם להראות כי תגובתו / מעשיו נעשו בשל העובדה כי הוא או זולתו היו בסכנה מוחשית. חשוב להדגיש: לא כל "נגיעה" על ידי אדם אחר תקיים אחר תנאי זה. למשל, אדם רוקד במועדון לילה ואדם אחר מתנגש בכתף שלו, בתגובה, האדם מגיב חונק וסוטר לאחר – מובן שבסיטואציה כזו סייג הגנה עצמית אינו יתקיים, מכיוון שלא נשקפה לאדם כל סכנה.

4. פגיעה באינטרס כגון חיים, חירות, גוף או רכוש של הנאשם או אדם אחר – חשוב להדגיש כי סייג הגנה עצמית חל לא רק כלפי תקיפה פיזית של הנאשם, אלא מתקיים גם כאשר מעשה העבירה בוצע כלפי אחרים. כך למשל, אם אדם רואה שודד שגונב מאדם אחר דבר מה ומבריח אותם באלימות – ייתכן וסייג הגנה עצמית יתקיים.

מתי טענת הגנה עצמית לא תתקבל?

מלבד התנאים הנוקשים שצוינו לעיל, בהתאם לחוק, טענת הגנה עצמית לא תתקבל בשני המצבים הבאים:

1. אם העושה גרם לתקיפה בהתנהגותו הפסולה, תוך שהוא צופה מראש את התפתחות הדברים.

2. בנוסף, סעיף 34 טז לחוק העונשין קובע כי סייג הגנה עצמית לא יחול, כאשר המעשה לא היה סביר בנסיבות הענין לשם מניעת הפגיעה. לדוגמה: אם אדם דקר אדם אחר כתגובה לדחיפה קלה – ברי שפעולתו לא תחסה תחת טענת הגנה עצמית.

לסיכום - חשיבות רמת הייצוג המשפטי בכל הנוגע לטענת הגנה עצמית

כאמור, טענת הגנה עצמית נחשבת לאחת מטענות ההגנה הנפוצות במשפט הפלילי. יחד עת זאת, מכיוון שבמרבית המקרים מדובר במקרים גבוליים, כאשר הנאשם בעצמו ממלא אחר יסודות עבירת התקיפה – בתי המשפט לא מקבלים טענה זו בקלות. לכן, ישנה חשיבות רבה בבחירת עורך דין פלילי מנוסה, אשר ידע כיצד להשתמש בהגנה זו לטובתך.אם יש לכם שאלה הקשורה בנושא – אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר לייעוץ ראשוני מקצועי, אמין ובגובה העיניים. במצבי חירום, ניתן ליצור קשר ישירות עם עורך דין ברוך גדע, 24 שעות ביממה 6 ימים בשבוע, במספר 055-6601981, או השאירו פרטים ואנו נחזור תוך זמן קצר.