שימוע לפני הגשת כתב אישום
זכות השימוע בהליך הפלילי מוסדרת בסעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב - 1982. סעיף החוק קובע כי רשות תביעה אליה הועבר חומר חקירה בעבירה מסוג פשע (עבירה שהעונש הקבוע לצדה הוא מעל 3 שנות מאסר), תשלח מכתב יידוע לחשוד וזאת על מנת לאפשר לחשוד לשטוח את טענותיו במטרה שלא יוגש נגדו כתב אישום. קיבלת זימון לשימוע פלילי? בשורות הבאות עורך דין פלילי ברוך גדע מסביר אודות הליך זה.
אופן עריכת שימוע לפי סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי
מבחינת הוראות החוק, שימוע לפני הגשת כתב אישום נערך בכתב. עם זאת, בדרך כלל התביעה מאפשרת לבא כוחו של החשוד לשטוח את טענותיו גם בעל פה, במסגרת ישיבת שימוע במשרדי התביעה.
קיבלתי מכתב יידוע, מה עליי לעשות?
ניתן ורצוי לפנות לרשות התביעה בבקשה מנומקת בתוך 30 ימים, בבקשה יפורט מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום. עליך לקחת בחשבון כי אין "מקצה שיפורים" או הזדמנות שניה לקיום השימוע. לכן, מומלץ לפנות לעורך דין פלילי כדי שידע לבחון את התיק בעין מקצועית ויעלה טענות משפטיות במהלך השימוע.
מהו מכתב יידוע לחשוד?
מכתב יידוע לחשוד הוא מכתב שנשלח אל החשוד ומטרתו לעדכן את החשוד כי תיק החקירה המשטרתי הועבר מהיחידה החוקרת אל רשות התביעה, זאת על מנת לאפשר לחשוד לכלכל את צעדיו לצורך הגנתו. ככל שלאחר לימוד התיק רשות התביעה תגבש החלטה לשקול את העמדתו של החשוד לדין פלילי, תישלח רשות התביעה אל החשוד מכתב יידוע שני, הקרוי גם "כתב חשדות". במכתב זה, רשות התביעה מיידעת את החשוד שבכוונתה להעמידו לדין, בכפוף לעריכת שימוע בעניינו של החשוד.
האם קיימת אפשרות לעיין בחומרי החקירה?
ככלל, בעת שליחת מכתב היידוע הראשון, אין באפשרותו של החשוד או בא כוחו לעיין בחומר החקירה. עם זאת, ככל שלחשוד נשלח מכתב יידוע שני ובכפוף לשיקול הדעת של רשות התביעה, החשוד ובא כוחו יוכלו לצלם את עיקר חומר הראיות שבידי התביעה, וזאת על מנת לממש את זכות הטיעון ולהיערך לשימוע כדבעי. במקרים בהם ישנה רגישות מיוחדת (למשל בעבירות מין או בענייני קטינים), בידי התביעה שיקול הדעת באם לאפשר לחשוד רק לעיין בחומר הראיות במשרדיה ולא לאפשר את צילומו.
האם בכל הליך פלילי יש שימוע?
לא. הליך השימוע הוא הליך המתקיים רק בעבירות מסוג פשע ושהחשוד אינו נתון במעצר במועד הגשת כתב האישום. כמו כן, ישנם מצבים בהם רשות התביעה רשאית להימנע משליחת מכתב יידוע אם החליט פרקליט מחוז או ראש יחידת התביעות כי קיימת מניעה לכך. בנוסף, ישנן עבירות המנויות בתקנה 1 לתקנות סדר הדין הפלילי (קביעת סוגי פשעים שלגביהם לא תחול חובת היידוע לפי סעיף 60א (א) לחוק), תשס"ה - 2005 שבהן אין חובת יידוע ועל כן, לא קמה לחשוד הזכות לשימוע. המדובר בעיקר בעבירות אלימות במשפחה.
המשמעות של אי עריכת שימוע בהליך הפלילי
זכות השימוע הוכרה בפסיקה כחלק מהזכות להליך הוגן. בהיעדר שימוע בית המשפט עשוי להורות על ביטולו של כתב האישום ועל עריכת שימוע בדיעבד. חשוב להדגיש שעצם ביטולו של כתב האישום אינו מהווה בזיכוי. עם זאת, לעיתים בשימוע ניתן לשכנע את התביעה מהגשת כתב אישום, אף אם השימוע נערך בדיעבד.
קיבלתי מכתב יידוע שני, מה עליי לעשות?
מעת קבלת מכתב היידוע, מתחיל מירוץ זמנים בן 30 ימים, במהלכם עליך ליצור קשר באופן מידי עם עורך דין העוסק בתחום הפלילי. בטרם השימוע, עורך הדין הפלילי מצלם את חומרי החקירה, לומד את החומר המשפטי ונערך להגשת הבקשה להימנע מהגשת כתב אישום בעניינך. חשודים רבים מוותרים על הזכות לערוך שימוע בעניינם או מתעלמים ממכתב היידוע אותו קיבלו. זכור! שלב השימוע הינו שלב קריטי, מדובר בהזדמנות שלך כחשוד לשכנע את רשויות התביעה בצדקת טענותייך. אשר על כן, ישנה חשיבות מכרעת בבחירת עורך דין פלילי בעל ניסיון אשר ביכולתו לנתח את חומר הראיות בעין משפטית וליתן מענה מקצועי במהלך השימוע.
אם קיבלת מכתב יידוע או זומנת לשימוע פלילי, פנה להתייעצות עמנו בטלפון 055-6601981, או השאר פרטים ונחזור אליך תוך זמן קצר.